תמ"ש 11870/03, י.ש. נ' מדינת ישראל
השופט י' כהן
עו"ד ש' הררי לתובעת
29.09.2003
העובדות:
התובעת הייתה נשואה כדמו"י לבעלה נ.י. ז"ל (להלן: "המנוח"). בעת נישואיה למנוח הייתה המבקשת רווקה ללא ילדים ואילו המנוח היה גרוש אב ל-3 בנות כולן בגירות כיום. סמוך לאחר נישואיהם ניסו בני הזוג להביא להריונה של המבקשת, ומשלא עלה הדבר בידם, הם החלו לבצע טיפולי פוריות. אולם המנוח נפטר בטרם צלחו טיפולי הפוריות וזרעו הוקפא כבר באותו יום. התובעת מבקשת מביהמ"ש היתר לעשיית שימוש בזרע המוקפא של בעלה המנוח. היא פירטה בהרחבה את האמצעים הכלכליים שעומדים לרשותה לגידול הילד. בימה"ש נעתר לבקשת התובעת וקבע כי להורי המנוח אין זכות עמידה בתביעה זו.
החלטה:
א. עניין יכולתם הכלכלית של הורים פוטנציאליים אינו נתון לפיקוח ביהמ"ש. כשם שזוג העומד להביא ילד לעולם אינו זקוק לאישור ביהמ"ש מראש, ואינו נתון לבדיקת יכולת כלכלית, כך אין אישה אשר חפצה בביצוע הפריה בזרעו של בעלה המנוח נדרשת להציג אמצעיה הכלכליים כתנאי מוקדם לביצוע ההפריה.
ב. כשמדובר בשימוש בזרעו של נפטר יש להשתית ההחלטה על יסוד כיבוד רצון הנפטר ורצונה של בת זוגו בהגשמת שאיפתו של המנוח ושאיפתה שלה להמשכיות אשר תמצא ביטוי בהבאתו לעולם של ילד משותף לשניהם, תשוקה שנגדעה באיבה בשל מותו של בן הזוג.
ג. במקרים בהם רצונו של המנוח לא הובא לידי ביטוי באופן מפורש במהלך חייו, והכוונה הן לרצונו להביא ילדים לעולם בכלל, והן לרצונו להביא ילדים לעולם מזרעו לאחר מותו בפרט, יש לבחון את "רצונו המשוער של המנוח".
ד. במצב הדברים הטבעי, כאשר מוגשת בקשה כזאת על ידי בת זוגו של הנפטר, יש להניח שככלל העמדת צאצאים לאדם מבני זוגו גם לאחר מותו, עולה בקנה אחד עם רצונו, זוהי הנחה כללית הניתנת לסתירה, אולם היא תעמוד בתוקפה כל עוד לא קיימת אינדיקציה לכך שהמנוח היה מתנגד לכך.
ה. במקרה זה, אין כל ספק כי עז היה רצונו של המנוח להביא צאצאים משותפים עם רעייתו, אשר באה לידי ביטוי מובהק בהשתתפותו בטיפולי הפוריות הקשים והממושכים עם אשתו.
ו. במרשם התושבים יש לרשום את הילד העתיד להיוולד למנוח כילדו של הנפטר.
ז. לפי סעיף 3 לחוק הירושה ילד זה אינו זכאי לרשת את אביו משום שחלפו יותר מ-300 יום לאחר מות המוריש.
ח. להורי הבעל המנוח אין כל מעמד כצד לדיון המשפטי. זאת משום שהערך המוגן באינטרס שלא להיות הורה, הוא ערך הפרטיות, כלומר חירותו וזכותו של הפרט לבל יתערבו בהחלטותיו האינטימיות. האינטרס של אי מי לא להיות לסב אינו יכול לעמוד בתחרות עם האינטרס להורות. לסב ולסבתא אין חלק בהחלטה האינטימית של צאצאי החיים להיות או שלא להיות הורים, אף כי הולדת נכדים עלולה בנסיבות מסוימות לחייבם בתשלום דמי מזונות.
התביעה נתקבלה.
השופט י' כהן
עו"ד ש' הררי לתובעת
29.09.2003
העובדות:
התובעת הייתה נשואה כדמו"י לבעלה נ.י. ז"ל (להלן: "המנוח"). בעת נישואיה למנוח הייתה המבקשת רווקה ללא ילדים ואילו המנוח היה גרוש אב ל-3 בנות כולן בגירות כיום. סמוך לאחר נישואיהם ניסו בני הזוג להביא להריונה של המבקשת, ומשלא עלה הדבר בידם, הם החלו לבצע טיפולי פוריות. אולם המנוח נפטר בטרם צלחו טיפולי הפוריות וזרעו הוקפא כבר באותו יום. התובעת מבקשת מביהמ"ש היתר לעשיית שימוש בזרע המוקפא של בעלה המנוח. היא פירטה בהרחבה את האמצעים הכלכליים שעומדים לרשותה לגידול הילד. בימה"ש נעתר לבקשת התובעת וקבע כי להורי המנוח אין זכות עמידה בתביעה זו.
החלטה:
א. עניין יכולתם הכלכלית של הורים פוטנציאליים אינו נתון לפיקוח ביהמ"ש. כשם שזוג העומד להביא ילד לעולם אינו זקוק לאישור ביהמ"ש מראש, ואינו נתון לבדיקת יכולת כלכלית, כך אין אישה אשר חפצה בביצוע הפריה בזרעו של בעלה המנוח נדרשת להציג אמצעיה הכלכליים כתנאי מוקדם לביצוע ההפריה.
ב. כשמדובר בשימוש בזרעו של נפטר יש להשתית ההחלטה על יסוד כיבוד רצון הנפטר ורצונה של בת זוגו בהגשמת שאיפתו של המנוח ושאיפתה שלה להמשכיות אשר תמצא ביטוי בהבאתו לעולם של ילד משותף לשניהם, תשוקה שנגדעה באיבה בשל מותו של בן הזוג.
ג. במקרים בהם רצונו של המנוח לא הובא לידי ביטוי באופן מפורש במהלך חייו, והכוונה הן לרצונו להביא ילדים לעולם בכלל, והן לרצונו להביא ילדים לעולם מזרעו לאחר מותו בפרט, יש לבחון את "רצונו המשוער של המנוח".
ד. במצב הדברים הטבעי, כאשר מוגשת בקשה כזאת על ידי בת זוגו של הנפטר, יש להניח שככלל העמדת צאצאים לאדם מבני זוגו גם לאחר מותו, עולה בקנה אחד עם רצונו, זוהי הנחה כללית הניתנת לסתירה, אולם היא תעמוד בתוקפה כל עוד לא קיימת אינדיקציה לכך שהמנוח היה מתנגד לכך.
ה. במקרה זה, אין כל ספק כי עז היה רצונו של המנוח להביא צאצאים משותפים עם רעייתו, אשר באה לידי ביטוי מובהק בהשתתפותו בטיפולי הפוריות הקשים והממושכים עם אשתו.
ו. במרשם התושבים יש לרשום את הילד העתיד להיוולד למנוח כילדו של הנפטר.
ז. לפי סעיף 3 לחוק הירושה ילד זה אינו זכאי לרשת את אביו משום שחלפו יותר מ-300 יום לאחר מות המוריש.
ח. להורי הבעל המנוח אין כל מעמד כצד לדיון המשפטי. זאת משום שהערך המוגן באינטרס שלא להיות הורה, הוא ערך הפרטיות, כלומר חירותו וזכותו של הפרט לבל יתערבו בהחלטותיו האינטימיות. האינטרס של אי מי לא להיות לסב אינו יכול לעמוד בתחרות עם האינטרס להורות. לסב ולסבתא אין חלק בהחלטה האינטימית של צאצאי החיים להיות או שלא להיות הורים, אף כי הולדת נכדים עלולה בנסיבות מסוימות לחייבם בתשלום דמי מזונות.
התביעה נתקבלה.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
